פוסטים נבחרים

מה רקח האוצר לפנסיה שלכם

בהמשך להודעת האוצר לעיתונות:

"הממונה על שוק ההון מאפשרת לפורשים לגמלאות לבחור את הקרן שתשלם את קצבתם"

מתייחסת לחוזר תיקון שהוציא האוצר לגבי:"הוראות לניהול קרן חדשה – תיקון"(28/7/15)

לכאורה הודעה מינורית ושיגרתית שאינה מושכת תשומת לב מיוחדת בעלת כותרת משמימה אבל מקפלת בתוכה משמעויות דרמטיות לגמלאים. החל מהמאמר הזה אפרוס בסדרת מאמרים את משמעות התיקון הזה של האוצר ומידת השפעתו על כספי הפנסיה של הגמלאים מהיום ואלו הצפויים לפרוש לגמלאות .

חשוב לציין ולהדגיש כי הוראת האוצר בעניין קרנות הפנסיה, מתייחס למי שפורש מ- 1.8.15 ואילך . אין הוראה זו מתייחסת למי שצובר חיסכון טרם פרישתו . כדי לקבל מענה לשאלה הפותחת צריך להבין שישנה בעיה! אז מהי בעצם הבעיה איתה מנסים להתמודד באוצר בעזרת תקנה חדשה זו שהתפרסמה.

קצת רקע אינפורמטיבי:

ובלשון האוצר:

" מקדם עדכון למקבלי פנסיית זקנה ושאריו

א. חברה מנהלת תחשב לגבי פנסיונר, ערב יציאתו לפנסיית זקנה, את הגרעון או העודף במחויבות האקטוארית, הנובע מהפער שבין הנחת ריבית שנתית להיוון לבין עקום ריבית ההיוון במועד הפרישה (להלן - הפער במחויבות האקטוארית)."

הריבית התעריפית נקבעה בתקופות עבר כשהניחו הנחות שהתשואה בעבור השקעות העתידיות מכספי החוסכים-הגמלאים- על פני שנים רבות –לאורך כל תקופת הגמלאות תהיה ברמה של-3.74% משוקלל אחרי דמי ניהול.

משום כך בתקופות מסוימות כשהשוק היה מסוגל לספק תשואה חסרת סיכון ברמות הללו, לא נוצר ולא אמור היה להיווצר פער בין ההתחייבויות(של קרנות הפנסיה לגמלאים)לבין הנכסים (זכאות לקבל פנסיה) .

למה בכלל צריך להתייחס לריבית חסרת סיכון?

תפיסת העולם הבסיסית קובעת ושואפת לכך שעבור פנסיות לגמלאים יש לייצר רמה וגובה קצבה יציבה לכל אריכות ימיהם שלאחר הפרישה,כשהדגש הוא על יציבות ההכנסה החודשית לגמלאי.

כדי לקיים את עקרון היציבות,חובה על קרנות הפנסיה להשקיע ולהתייחס לנכסי השקעה –חסרי סיכון! אותם ניתן למצוא באגרות חוב ארוכות טווח המדורגות בדרוג אשראי גבוה ככל הניתן (גם אם התשואה המתקבלת נמוכה יותר).

אולם, המציאות הכלכלית העולמית בשנים האחרונות מצביעה על ירידה והמשך מגמת הירידה בתשואות על אותם מכשירי השקעה-חסרי הסיכון לטווח הארוך.

עם זאת, (למרות ההשפעה של הכלכלה העולמית ), עדיין המכשירים הפנסיוניים בארץ בשנים האחרונות משיגים בתחשיב ממוצע תשואה גבוהה מהריבית הצפויה (3.74%) חסרת הסיכון.

אם זהו המצב אז איפה בעצם הבעיה?

הבעייתיות מתקיימת כשנצמדים לערוצי ההשקעה חסרי הסיכון,התואמים את עקרון היציבות כאן כבר רואים תוצאות שונות לחלוטין, התוצאות באפיקי השקעה אלו מניבות תשואה של 2.5% ואף פחות מכך -נמוכה משמעותית מזו שהניחו שצפויה להיות (3.74%).

אתם אולי לא ערים לכך אבל הבעיה טמונה בכך שהתוצאות הנאות נובעות מהשקעות נכסי החוסכים בקרנות פנסיה, בביטוח, גמל וקרנות ההשתלמות, באפיקים שאינם נחשבים חסרי סיכון.

בסופו של דבר השקעות אלו מוחלות לטוב ולרע על החוסכים בקרן, כשמדובר בחוסכים הצעירים במהלך תקופת החיסכון יכולים "לבלוע" עליות ומורדות בשוק ,אולם כשמדובר בחוסכים שכבר פרשו לגמלאות ,עבורם סיטואציה זו אינה בריאה ונוגדת את התפיסה הבסיסית – לספק יציבות וקצבה חודשית קבועה לכל אריכות ימי חייהם.

כמי שפוגש מידי יום, גמלאים ומי שעומדים ערב פרישה ,אני יכול להעיד שהדבר שעומד בסדר החשיבות העליונה עבורם אפילו יותר מגובה הגמלה עצמה, הוא הסכום שיעמוד לרשותם מידי חודש .שיהיה צפוי , קבוע וידוע מראש.

הדבר האחרון שהיו רוצים לעסוק בו הוא ספקולציות וסיכונים בתשלומי הפנסיה החודשיים.

אז למה באוצר מצניעים את המשמעויות הנובעות מהפתרון שהציגו ?

מאחר ובהנחיית האוצר קיימת סתירה מהותית לעקרון של פנסיה יציבה .

למעשה האוצר נטש אפשרות לפתרון שיאפשר יציבות מלאה לפחות לרובד פנסיה בסיסי ויצר מצב שבו הפנסיות קטנו באופן ודאי, כאשר האפשרות לשקמן מוטלת על כתפי הגמלאים.

עם זאת גימלאי שירצה לפצות את עצמו בעבור הירידה, יהיה עליו לקחת סיכונים שתוצאותיהן מוטלות בספק.

להמחשה,כיצד תשפיע תקנת האוצר לקרנות הפנסיה על קצבת הפנסיה של הגמלאים

אז איך מגשרים על הפער שנוצר ועדיין שומרים על ביטחון ויציבות בקצבאות הפנסיה לגמלאים?

עד כה הפתרון שאומץ ע"י קרנות הפנסיה היה, שהעמיתים הצעירים בקרן מימנו את הגמלאים .

לפני כשנתיים, ניסו באוצר לחדול מנוהל זה בקרנות ולאפשר מצד אחד אספקה של קצבה יציבה לגמלאים ומאידך להימנע מסיבסוד הצעירים את הגמלאים , כאשר המשמעות המעשית היחידה של התאמת ההתחייבויות לנכסים וכדי להתאים את הריבית התעריפית לוקטור הריבית,יש להפחית בפועל את הקצבאות לגמלאים ובעברית-פחות כסף בפנסיה! ומיד. (מאד לא פופולרי ויש להניח שמסיבה זו לא צלח הניסיון בעבר).

האלטרנטיבה ,רעיונית , אם המדינה הייתה בוחרת בכך, יכלה לבוא ולאמר-

"אני מסבסדת את הפערים הללו שנוצרו כדי לשמור על רמת פנסיה קבועה עפ"י "הריבית התעריפית", אך מה המשמעות של החלטה כזו,כולנו מבינים-

מימון ממשלתי נוסף מתקציב המדינה !

כיצד אם כך החליטו באוצר לגשר על הפער שנוצר?

במקום לבחור באחת האופציות הנ"ל, באו עם דרך שלישית-מעורפלת משהו,

מורכבת וסבוכה (שספק אם תעמוד במבחן המציאות),

הדרך שנבחרה היא: הפחתה מתמשכת של הפנסיה על פני 20 שנה,דהיינו-"הלוואה עצמית" כפי שתבוא לידי ביטוי ב-"מקדם עדכון"

"חברה מנהלת תחשב לגבי פנסיונר, ערב יציאתו לפנסיית זקנה, את הגרעון או העודף במחויבות האקטוארית... למשך תקופת תשלום הקצבה הצפויה לאותו פנסיונר במועד יציאתו לקצבה או 20 שנים, לפי הנמוך מבינהם"

הנחיית האוצר לקרנות הפנסיה הינה:

שיצאו מנקודת הנחה שוקטור הריבית יותאם לתחזיות הריאליות ,והקרנות לא יקטינו את הקצבאות של הפנסיונרים מהיום הראשון בשיעור הנדרש,

אלא יתנו לגמלאי את "ההרגשה" שכמעט ולא קרה כלום.

הגמלאי ייפרוש עם פנסיה כמו שהיה אמור לקבל לו היה מסובסד במתכונת הקודמת,

אבל בפועל יפחיתו לו את הפנסיה מידי שנה לאורך 20 השנים שיבואו מיום פרישתו

(בתנאי שגילו לא עבר 67) או במילים אחרות-

יתנו לגמלאי הלוואה(לכאורה) שתוחזר לאורך 20 שנה,

בשיעור משוערך כהפחתה קבועה מתשלומי הקצבה.

שתי בעיות מרכזיות שעולות בעקבות החלטה זו:

  • העניין הוודאי היחיד שייווצר מקיום הנחיה זו היא אי יצבות,ובעיקר הקטנה של הפנסיה,ופחות –הגדלתה.

  • הנחיית האוצר לקרנות הפנסיה להפעיל מנגנון פריסת גרעונות/עודפים ולשקלל את הקצבה לגמלאי פעם ב-3 חודשים שאפשרי שתיפרש (ע"פ החלטת הקרן) על פני תקופה של עד 3 שנים מיום החישוב, בהתחשב בשינויים החלים בשוק :"החברה המנהלת רשאית לפרוס את עדכון הקצבה לפי סעיף זה למשך תקופה של שלוש שנים ממועד הדוח הכספי"

יחד עם זאת האוצר לאור החלת הפתרון הנ"ל ובדרך זו, למעשה מפסיק את הסיבסוד של העמיתים הצעירים לגמלאים,מאפשר לכל חוסך להעביר את הצבירות שלו לכל קרן פנסיה שיחפוץ בה ולהתחרות על דמי הניהול בתקופת היותו גמלאי. כאשר כיום מחושבות אצל כל הקרנות בשיעור של 0.5% באופן אחיד.

נניח שיהיה ויתור מלא (תיאורתי לחלוטין) על דמי הניהול מצד קרנות הפנסיה,ערכה של הטבה זו תהיה

שווה בקרוב –גידול של 7% בקרן הפנסיה,

רק שזה דורש מהגמלאי להיות מספיק מעורב ובקיא,ע"מ להתמקח על דמ"נ בקצבה (שאינם באים לידי ביטוי בערך של מספר,אלא יכולים להתבטא בערך המקדם בנקודה לפני או אחרי הספרה)

מה זאת לעומת ירידה של כ-30% בפנסיה באופן ודאי.אין פה די בהפחתת דמי הניהול

כדי להמתיק את מרירות הגלולה.

לתיקון האוצר שהתפרסם בחודש שעבר ישנן השלכות נוספות עליהן אפרט בפרסומים הבאים .

ואף אציג פתרונות אפשריים ישימים לבעייתיות שנוצרה במצב החדש.

פרסומים אחרונים
ארכיון פרסומים
חיפוש לפי תגיות

 

  

עקבו אחרינו ברשת

  • facebook
  • White YouTube Icon
  • w-googleplus

צרו קשר

 info@mpc.co.il

avi@mpc.co.il

טל':  09-7463383

פקס:153-9-8804545

רח' התע"ש 20, בית הפעמון, כפר סבא 

© 2015 מירב הפנסיה בע"מ

עיצוב האתר - סטודיו חגית סגל - עיצוב ובניית אתרים