לעיתים קרובות אני נשאל : "אם חו"ח יקרה לי משהו ולא אהיה עוד בין החיים, האם כל הכסף שחסכתי בקרן הפנסיה יורד לטמיון"? שאלה זו בד"כ מטרידה את מי ש: רווק, גרוש או התאלמן לא עלינו וזאת מכיוון שבקרן הפנסיה לא ניתן לקבוע מוטבים כמו בביטוח חיים . אז כדי שתוכלו להמשיך לחיות חיים ארוכים בריאים ושלמים,ונטולי דאגות אנסה להסביר בפשטות כיצד מחולקים כספי הפנסיה ל: בני הזוג הנותרים בחיים,לילדים במידה וישנם וקרובי המשפחה במידה והנכם רווקים. בקרן הפנסיה קיימת היררכיה בשלוש רמות: 1.שארים 2.מוטבים (כאשר אין שארים) 3.יורשים כאשר אין מוטבים כמו כן ישנה חשיבות באם העמית בקרן הפנסיה היה כבר גמלאי או עדיין חוסך פעיל. בתרחישים שאתאר כאן,אתייחס למצב שבו העמית נפטר בעודו חוסך פעיל או מוקפא וטרם החל לקבל פנסיה מהקרן. למ

ה"מקדם המובטח" כגורם לחרדה חברתי כי הוא "כל הזמן קופץ לי..." מהו המקדם המובטח מקדם מובטח הוא מקדם קצבה שנקבע בתוכניות מסוג ביטוח מנהלים עד 2013 ביום ההצטרפות לפוליסה ומבוסס על לוחות תמותה המחושבים במועד זה. מקדם מובטח אינו ניתן לשינוי כשמשתנים לוחות תמותה ותוחלת חיים. המקדם בפוליסת ביטוח המנהלים למעשה מגלם בתוכו את ההסתברות של גמלאי שפורש להמשיך ולחיות שנה אחר שנה (עד גיל 110) האלמנט כבר בפנים הפוליסות הללו עם המקדמים "המובטחים" מראש, מגלמות בתוכן את התארכות תוחלת החיים ולמעשה המקדם שיש לכם בפוליסה איננו שרירותי או "נדיב" אלא חושב עפ"י: "לוח תמותה דורי"(קוהרטי) (זהו לינק של הל"מס אבל זה לא הלוחות והנתונים שחברת הביטוח משתמשת בהם אלא של כלל האוכלוסיה בישראל ולא רק של גמלאים) משמעו שהותאם עפ"

איך תוכלו לקבל יותר כסף מהמעסיק שלכם לטובת החיסכון הפנסיוני שלכם כמעט מבלי להתאמץ ואיך עד 2.5% יכול להיות שווה ל-7.5%. תשובות לשאלות המסקרנות האלה בהמשך, אבל תחילה קצת רקע כדי שתבינו למה זה בעצם מגיע לכם. תיקון 12 לחוק קופות הגמל שנמצא בתוקף מזה כשבוע, למעשה בא לתקן מס' עיוותים שהיו קיימים ומן הסתם היו לרעתכם, ובא לעשות סדר וצדק עם החוסכים לפנסיה. התיקון במהותו בא להשוות(עד כה לא היה שוויון בתקציב המעביד בין מסלולי חיסכון שונים) את תקציב המעביד באופן פנסיוני לכל מכשיר חיסכון שייבחר העובד, ובכך לנטרל את יכולת ההשפעה הסמויה או הגלויה של המעביד על העובד בבחירת מסלול חיסכון זה או אחר שעלותו למעביד נמוכה יותר, בעזרת תיקון 12 שם המחוקק קץ לתופעת ה"סיבסוד" של עלות ביטוח א.כ.ע ע"ח המעביד. ועכשיו כל

מאמר פרי עטי שהתפרסם ב-5/2/16 ב"כלכליסט" בשם: "החטא הקדמון של ביטוחי המנהלים" עד שנות השישים היו בישראל שתי "מערכות" פנסיוניות. האחת "הפרימיטיבית" - קרנות הפנסיה הוותיקות "ההסתדרותיות", שאליהן צורפו עובדים ע"פ השתייכותם המגזרית בענפים שלהסתדרות הייתה דריסת רגל בהם,ולאף אחד לא הייתה יכולת לסרב,להתנגד או לבחור בחלופה אחרת. מגזרי עובדים אחרים חסכו לעת פרישה באמצעות המערכת השנייה – קופת הגמל. זו מערכת "טיפשה" שנוהלה בבנקים ובסך הכל ידעה לקבל כל חודש כספים ממעסיקים, או מאזרחים מן השורה,באופן פרטי,להשקיע אותם באופן סולידי בדמי ניהול נמוכים ע"פ רוב, ותמיד לפקיד בבנק הייתה אפשרות בלחיצת כפתור לספר לנו כמה יש בייתרה. ואז, בשנות השישים, היו מי "שגילו" שיש תוכנית ביטוח -המנוהלת בחברות ביטוח. התוכנית שנ