26 הוא לא רק מספר והוא אחיו הצעיר של סעיף 14 המפורסם ואף משדרג אותו

מעברים בין מקומות עבודה, תמיד מלווים בחששות רבים ולעיתים החסם לקום ולהתפטר הוא חוסר הוודאות לגבי קבלת הפיצויים ע"י המעסיק, לא כל המעסיקים נאורים ובעלי הבנה לצרכיו של העובד, ואם זה החליט להתפטר (או כבלשון החוק :"סיים עבודתו בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורין"), ייבחרו באפשרות של אי מתן פיצויים כפי שהחוק מאפשר להם. אולם ישנו סעיף בחוק שאם אינכם ערים לקיומו, חשוב שתכירו אותו כי סעיף זה הוא לטובת העובד.

כמו במקרה של

טלי(שם בדוי) בגיל 27 לאחר 3 שנות עבודה בחנות צעצועים,החליטה לצאת לדרך חדשה (אחרי הכל היא השתכרה שם משכורת מינימום )והרגישה שהיא ראויה להרבה יותר מזה. החליטה ועשתה,והודיעה לבוס שהיא מתפטרת.

את החסכונות הפנסיוניים שלה, הפקידה טלי והמעסיק שלה לקרן פנסיה

(כמתחייב בחוק, ולא מעבר)

ובמשך תקופת עבודתה נצברו בקרן כ-5,000 ₪ למרכיב הפיצויים בלבד מעבר לתגמולים.

עם הודעתה על התפטרותה, נתן לה המעסיק "מכתב שחרור" לקרן הפנסיה בו המעסיק למעשה מעביר את הבעלות על הכספים בקרן הפנסיה לבעלות העובד.

לכאורה עד כאן התנהלו הדברים כשורה והכל טוב.

אלא ש

כעבור זמן קיבלה טלי את הדו"ח מקרן הפנסיה בדואר, ולשם שינוי, הפעם גם פתחה את המכתב וקראה מה כתוב בו, ולתדהמתה גילתה שהסכום הצבור לזכותה בקרן, חסר -5,000 ₪. לאחר ברור התחוור לה שהמעסיק אמנם העביר לבעלותה את הכספים בקרן הפנסיה למעט את כספי הפיצויים, שהרי היא זאת שהתפטרה.

מה יכלה טלי לעשות כדי לשמור בקרן גם את כספי הפיצויים

לו הייתה מודעת לקיומו של סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים,

. (א) סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה –

(1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, שהוא ניתן להחזרה או להעברה;

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

(2) אינם חלק מנכסי המעסיק במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.

(ב) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה, שנוספו על סכומים כאמור.

הייתה מזדרזת ומיידעת את קרן הפנסיה במכתב בסמוך למועד העזיבה (לפני או אחרי)

כי היא מייעדת את כספי הפיצויים שבקרן לקצבה,

אזי כספים אלו היו נותרים בקרן לרבות כספי הפיצויים גם בנסיבות שאינן מזכות פיצויים (כמו במקרה שלה).

הודעה בכתב מהחוסך לקרן הפנסיה על כוונתו לייעד את הכספים למטרות קצבה מגונן על כספי החיסכון לרבות כספי פיצויים והמעסיק לא יכול למשוך אותם אליו בחזרה.

במקרה של טלי מדובר היה בכ-5,000 ₪ שייגרעו מהחיסכון הפנסיוני שלה

שערכם לגיל 64 הוא כ-20,000 ₪ .

(שווים כ-92 ₪ לחודש למשך אריכות חייה לאחר גיל הפרישה).

אך לצערי אני נתקל במצבים דומים אצל חוסכים "כבדים" הרבה יותר

עם סכומים צבורים של 50,000 ש"ח ו-100,000 ₪,

שלא היו מודעים לאפשרות הגנה זו שמקנה להם החוק ואיבדו סכומים ניכרים שיכלו לעמוד לרשותם בגיל הפרישה.