איך תיקון 190 אם בכלל קשור לזה
האם כדאי לך כשכיר להפקיד לקופת גמל במעמד עצמאי במקום להגדיל הפקדות כשכיר
מצב המכונה בשוגג בפי ציבור החוסכים – "קופ"ג לפי 190"
לאחרונה נתקלתי במס' שאלות בעניין הפקדות לקופת גמל עפ"י "תיקון 190"
והתרשמתי שקיים איזשהו בלבול בהבנת התקנה,לא שזה אשמתו של מישהו,
הכל הרי תלוי באופן שבו מוצגים הדברים,וגם במקרה הזה נעשה מהלך אולי מאוחר מידי ומעט מידי אבל עושים מזה רעש גדול.
המושג " קופ"ג לפי 190"
הוא מושג שמשום מה נשמע או מוזכר בציבור יותר ויותר כמעין סוג של "פטנט"
שבאמצעותו ניתן לחסוך ולמשוך את החיסכון הפנסיוני במזומן ללא מס–צר לי לאכזב אתכם! יתכן שאחשב למשבית שמחות אבל אולי בתמורה אחלץ אתכם ממלכודת מס שאתם עלולים להיכנס אליה בשוגג (או שהובילו אתכם לשם...).
תיקון 190 כשמו כן הוא,נועד לתקן עיוות שנותר כתוצאה מתקנות קודמות שיצרו כפל מס.
אבל,תיקון 190 אינו סנטה קלאוסשמחלק לנו מתנות בחינם.
תיקון זה, הוא תיקון משמעותי עמוק ורחב שמשפיע על מגוון "אירועים" הנוגעים לחיסכון באמצעות קופ"ג
קופ"ג בהגדרה זה :
קופות ביטוח,קרנות פנסיה,קופות לתגמולים ולפיצויים (אפילו קרן השתלמות היא תחת הגדרה של קופ"ג,אבל לא בהקשר של תיקון 190).
לפיכך המושג :"קופ"ג לפי 190" עלול להיתפס באופן בעייתי ומבלבל.
מהם הכללים (בחלקם) התופסים לפי תקנה 190
לא ניתן להגדיר הפקדה לקופ"ג במעמד עצמאי(שזו לכשעצמה הגדרה שיש לה כללים) כהפקדה לפי 190,אין מושג כזה!
התיקון מתייחס לכללים לגבי שלב המשיכה של כספי החיסכון.
כל מי שמפקיד לקופ"ג במעמד עצמאי(למרות שיכול לחשוב שהוא מפקיד ע"פ איזו תקנה שנדמה לו) עד תקרה של 33,408 ₪ (סכום המחושב ע"פ תקרת הכנסה שנתית לעצמאי ממנה ניתן להפקיד 16% שאותם ניתן להכיר כהוצאה =16%X208,800) ה"ראשונים" במהלך שנה
(כל שנה התקרה הזו מתעדכנת) ורק הפקדה שעולה על הפקדה בסכום זה בשנה קלנדרית, מסומנת כהפקדה העולה על התקרה המזכה בהטבות מס במעמד עצמאי .
רק היא תוכל להמשך בבוא העת במזומן(בשיעור של 15% נומינלית מהרווחים שנצברו בגין הפקדות אלה).
וזאת מפני שההפקדה עד התקרה מאפשרת לזכות(אבל לא בהכרח!!)
את המפקיד בהטבת מס בגינה והיא בכל מקרה,מוגדרת כמיועדת לקצבה
(גם אם לא משלמת, מאז 2008 כזכור )
וגם אם לא ניצל ו/או לא היה זכאי להטבה בגין הפקדה זו (החזר מס לשכיר ע"פ סעיף 47, המתייחס להפקדה במעמד עצמאי).
איפה המלכוד ולמה ממש לא כדאי לכם ליפול לתוכו
לכן מי שיפקיד לקופ"ג(בשוגג כפי שתיארתי קודם לכן) עלול בסבירות גבוהה ביותר ליפול למלכודת כפל מס בגין הפקדות עד לתקרה הנ"ל,
מאחר והפקיד כשכיר הפקדה של סך ההפרש בין 5.5% ל-7% שזה סכום נטו
(ששולמו בגינו כל המיסים המתחייבים) והפקיד אותם לקופ"ג במעמד עצמאי
ש"לוכדת" סכום שנתי של 33,408 ₪
(2,784 ₪ בחודש,המהווים 1.5% משכר של 185,600 !!,שכיר חריג ביותר לכל הדעות)
קצת כבד העניין אז אנסה לפשט את הדברים
המשמעות היא שכל שכיר שיפקיד את הפרש ההפקדה הנ"ל(בין 5.5% ל-7% ),
במידה וע"פ התלוש קיים לגביו שכר לא פנסיוני(שבעבורו יכול להפקיד מעבר וללא קשר להפקדה כשכיר – לא להתבלבל בין האפשרויות הללו)
לא רק שלא יוכל למשוך את החיסכון ללא מס,אלא בבואו לבצע המשיכה יחולו עליו כללי משיכה שלא כדין,(לא מלבב).
אז מה הפתרון ואיך לא נופלים למלכודת
הפקדה מירבית "פשוטה" ,דרך השכר לקרן פנסיה בדמי ניהול מינימליים
וכל אחד בהתאם לשכרו,תעשה את העבודה עבורכם.
ולבעלי שכר גבוה יותר שהפקדה זו (מי שמפקיד כעובד יותר מ-609 ₪ בחודש)
הופכת את הקצבה בגין הפקדה עודפת לקצבה מוכרת
(וכיום הגופים הפנסיונים חייבים "לצבוע" את הכספים הללו כבר בשלב הדיווח החודשי מהמעסיק ע"פ תוכנת השכר – "ממשק אחיד/מעסיקים" )
אותה ניתן יהיה להוון (למשוך במזומן) למי שיקבל לפחות את הקצבה המינימלית
(ב-2016 עומדת על סך של 4,418 ₪ בחודש)
ובדרך זו אין סכנה ליפול למלכודת של כפל מס .
לסיכום:
אני לא מוצא כל הגיון ששכיר יפקיד לקופ"ג במעמד עצמאי בלי קשר לאיזה מספר תיקון שלא יהיה– "כל מספר זוכה" במקרה זה,
את ההפרש בין התקציב המרבי שרשאי שכיר להפקיד ובין התקציב אותו הוא חייב להפקיד לפנסיה / קופ"ג בעצמו,
קל וחומר כדאי מאוד לבצע זאת למי שהוא שכיר שמקבל שכר ,
שבגינו המעסיק אינו מפקיד לו לפנסיה(שכר לא סוציאלי-הטבות ,בונוסים וכו')
ולהנות מהחזר מס לפי סעיף 47, אלו 2 סוגיות נפרדות לחלוטין.
למה התכוון המשורר בתקנה 190 (בחלקה)
איך בכל זאת ניתן וכדאי לנצל חלק מתיקון 190,
למשל:
מי שחצה את גיל 60,וברשותו חיסכון פרטי צבור גדול ומשמעותי
של לפחות 500,000 ₪ ומחפש לכספו "בית חם" אלטרנטיבי למתכונת החיסכון הקיים
(כגון: פיקדון, קרנות נאמנות תיק מנוהל פוליסה פיננסית וכיו"ב)
בדמי ניהול נמוכים ובתוחלת תשואה אלטרנטיבית גבוהה יותר(יחסית לקיים)
ושאת החיסכון הוא מיעד כולו או רובו להורשה,
הפקדה לקופ"ג "ע"פ תיקון 190 " ברוב המקרים היא פתרון ראוי והגיוני ואפילו כדאי בעבורו .
