top of page
פוסטים נבחרים

"אגדות עם" בנושא איחוד קרנות פנסיה

בעקבות המהלך החדש של משרד האוצר לגבי איחוד קרנות פנסיה לא פעילות

לצרפן לפעילות ,ובכך לחסוך כסף וטרדה,

נשאלתי לא מעט שאלות שמטרידות את החוסכים ובצדק

מאחר ומהלך שכזה

שמן הסתם גורר אחריו אובדן כספי למשווקים פנסיוניים וחברות המנהלות

יוליד גל של אגדות אורבניות שישטוף את הציבור,ועל זה סבתא שלי היתה אומרת:

"אוטר גזוקט" ("אז אמר"- אידיש)

המאמר הפעם ארוך במיוחד,מי שרוצה מיד להגיע לתוצאה והדרך לא כל כך עקרונית לו, מוזמן לגלול לסוף המאמר לסיכום ומסקנות

האם איחוד קרנות הפנסיה נועד לאחז את עיניכם

מרגע שהכריז האוצר שמהלך איחוד הקרנות (לצרף לא פעילות ל-פעילות)יכנס לתוקפו בנובמבר 2016,למרות שהפעולה יחסית פשוטה,הבלבול רב ועולות שאלות רבות מצד החוסכים,תרומה לא מבוטלת לבלבול זורעים חלק מהמשווקים הפנסיוניים והחברות המנהלות שרואות לנגד עיניהן חוסכים חומקים להם מחוץ למערכות שלהם.

האם מה שאומרים או מספרים לכם זה אמת או שמחרטטים אתכם

כדי שכל אחד יגיע למסקנות בכוחות עצמו עליו לעיין וללמוד לקרוא תקנונים של קרנות הפנסיה ,וכדי לחסוך לכם את העינוי הזה ,הבאתי לפניכם את תמצית ועיקרי המסקנות, בהצלחה

הנימוק למה לא לאחד שרב החוסכים נתקלים בו

אל תהיה פראייר,לא כדאי לך,אל תאחד צבירות מחשבונות פנסיה מוקפאות עם קרן פעילה, כי :

  1. אם תאחד,הכסף שתנייד ירד לטמיון,כי המשפחה במקרה מוות לא תקבל אותו,כי הוא "יתמוסס" בקרן הפעילה ממנה המשפחה תקבל את הביטוח שארים במנות חודשיות לפי מסלול הביטוח בקרן הפעילה, ואילו אם לא תאחד היא תקבל גם וגם, את הביטוח החודשי מהקרן הפעילה ואת הצבירה במוקפאת תקבל כסכום חד פעמי , במזומן .

  2. אם לא נפלתם מהכסא ,אז הנה גרסה דומה לזו מסעיף קודם אבל מתקדמת יותר,שבה הטענה היא שהמשפחה תקבל – תמיד – יותר , פעם אחת תשלומים חודשית מקרן הפנסיה הפעילה ע"פ מסלול הביטוח הקיים, ובנוסף תשלום חודשי נוסף מהקרן הלא פעילה (זו גרסה שכבר לא טוענים בה שתקבל את הכסף במזומן אלא כחודשי , אבל "רק" בנוסף, גם וגם) .

  3. והטיעון הנוסף שהוא מן המהדרין נגד האיחוד , שקרנות הפנסיה מגדירות באופן שונה שארים או יורשים באם מדובר בעמית פעיל או עמית מוקפא , וכי באם מדובר בצבירה של עמית מוקפא אז על פי הקרן למעשה אין לו שארים אלא יורשים , ויורשים יקבלו את הכסף במזומן (שוב כמו בגרסה ראשונה, אבל עם "נימוקים מבוססים" לכאורה) ואילו בפעילה הם שארים אז יקבלו תקבול חודשי, נו טוב....

האמנם, האם מהסיבות הללו אתם אמורים להשתכנע שלא לאחד קרנות

  • תקנון של קרן הפנסיה להגדרת השארים* בחשבון (קרן) פעילה או מוקפאת היא זהה לחלוטין, אין דבר כזה שאין שארים בקרן מוקפאת או שהקרן תשלם את סכום החיסכון בקרן מוקפאת במזומן כסכום חד פעמי לשארים,ב-2 המקרים של עמית פעיל או מוקפא כשיש שארים הקרן תשלם אך ורק במנות חודשיות

  • (מלבד במקרים חריגים שאציין בהמשך)

*יש לעיין בתקנון בהגדרות – שארים

באופן פשטני ,הסכום הצבור לזכות העמית בקרן מוקפאת ישולם לאלמנה במנות חודשיות על ידי חלוקת הסכום בתוחלת ובריבית היוון,לרבות צבירת הפיצויים.כאשר בקרן הפעילה התשלום החודשי שישולם לאלמנה הוא על פי סכום הביטוח הנקבע בהתאם למסלול הביטוח שבחר העמית (החוסך בקרן)

במקרים שבהם עמית בקרן פעילה צבר סכום חיסכון שגבוה מסכום הביטוח, אזי האלמנה תקבל את המנה החודשית הגדולה יותר מבין 2 אפשרויות החישוב, ובמילים אחרות,החיסכון בקרן הפנסיה אינו יורד לטמיון.

לדוגמא גבר בן 40 החוסך בקרן פנסיה ולרשותו צבירת חיסכון בסכום של 400,000 ₪ , בקרן לא פעילה (מוקפאת ). הסוגיה היא האם כדאי לו לאחד את הצבירה הקיימת עם הקרן הפעילה או להותירה בקרן המוקפאת כדי לבחון מה יקרה בתרחיש שבו ישרוד עד גיל הפרישה ויפרוש כגמלאי (חיים ארוכים), או במקרה הפוך חו"ח שיסתלק ואלמנתו תהיה זכאית לקבל פנסיית שארים (תקבול חודשי מהקרנות לכל משך אריכות חייה)

נתונים רלוונטיים נוספים:

בת הזוג (אלמנה בפוטנציה,חו"ח)הינה בגיל(סטטיסטי) 37

השכר המבוטח בקרן הינו –כ- 20,000 ₪ ברוטו

התקציב החודשי (עובד ומעביד) סך ההפקדה המרבית (התקרה) לקרן מקיפה.

מסלול הביטוח הכללי במקיפה = 47% ( 9,400 ₪ ) מהשכר שישולם לאמנה מידי חודש

מסלול ביטוח מוגדל במקיפה = בשיעור של 65% מהשכר המבוטח (13,000 ₪ ) ישולם לאלמנה לכל אריכות חייה

שווי הקצבה שתשולם לאלמנה מהקרן המוקפאת ע"י חלוקת החיסכון (400,000 ₪) במקדם הרלוונטי, הינו : 1,460 ₪ מידי חודש , בנוסף לסכום החודשי שתקבל מהקרן הפעילה

דמי ניהול מהצבירה בקרן הפעילה = 0.2%

דמי ניהול מהצבירה בקרן המוקפאת = 0.5%

תרחיש ראשון (א')

מה צפוי להיות אם החוסך מגיע בריא ושלם לגיל פרישה (חיי חיים ארוכים)

כאן אנו מניחים שהחוסך יגיע לגיל פרישה בריא ושלם ובתרחיש זה נבחן מה המשמעות של החיסכון הצפוי לו בגיל פרישה במידה ויאחד את הצבירות או יתיר אותה בקרן המוקפאת והיא תצטרף לקצבה אותה הוא צפוי לקבל במועד פרישתו.

ואם לא יאחד :

  • החיסכון שיעמוד לרשותו מהקרן המוקפאת (400,000 ₪) צפוי להיות 1,080,000 ₪

  • החיסכון שיעמוד לראשותו בקרן הפעילה (החדשה , מגיל 40) צפוי להיות 2,390,000 ₪

  • סה"כ החיסכון הצפוי מ-2 הקרנות הפעילה והמוקפאת הינו : 3,470,000 ₪

אם יאחד הצבירות לקרן פעילה אחת :

סך הצבירה הכוללת שתעמוד לרשותו בפרישה הינה : 3,578,000 ₪

משמע שתוספת החיסכון שצפוי להיות לו בגין האיחוד הינה : 108,000 ₪ (בקירוב)

שאלה למחשבה: אם חוסך מניח שישרוד עד גיל הפרישה מדוע עליו ל"דאוג" ולהבטיח שרעייתו תקבל גם את הקצבה שתגיע לה מהקרן המוקפאת ?

ואם הוא לא יודע אם ישרוד או לא , ומניח שקיימת אפשרות שילך לעולמו טרם עת , נכון להתבונן בבחינת התרחיש הבא

תרחיש שני (ב') חיים קצרים

אם לא יאחד :

בתרחיש זה מניחים מה תקבל אלמנת עמית בקרן פעילה ובנוסף מה תקבל מהקרן המוקפאת , מדובר בסכומים חודשיים מצרפיים

  • במסלול הכללי תהיה האלמנה זכאית לקבל במקרה פטירה מהקרן הפעילה 9,300 ₪ מידי חודש

  • ומהקרן המוקפאת בגין הצבירה בסך 400,000 ₪ סכום חודשי נוסף בסך 1,460(+) ₪ מידי חודש

  • סך הביטוח המצרפי שתהיה האלמנה לקבל מ-2 הקרנות יחדין הינו : 10,760 ₪ מידי חודש לכל אריכות חייה

עלויות הביטוח:

עלות הביטוח שארים שיהיה על העמית לשלם בעבור סכום הביטוח (9,300) בקרן הפעילה הינו 17,000 ₪ , ובקרן המוקפאת 0 ₪ (בהתעלם מפערי דמי ניהול )

(+ )הסכום של ה- 1460 גדל ועולה עם הזמן (בשל גידול בצבירה ) ובגיל 60 (קרי בעוד 20 שנה , הצבירה תכפיל עצמה , אבל תקופת התשלום לאלמה תתקצר ב-20 שנה. )

אם יאחד את הצבירות החיסכון בין הקרנות :

אזי האלמנה תהיה זכאית לתקבול של 9,300 ₪ בלבד (ולא 10,760),אולם עלות הביטוח תקטן ותהיה 8,000 ₪ במקום 17,000,כלומר יחסוך בגין האיחוד כ- 9,000 ₪

מאידך!!

אם יאחד את הצבירות וישנה את מסלול הביטוח לתשלום חודשי של 13,000₪ לאלמנה,

אזי עלות הביטוח תהיה 16,000ש"ח , כאשר באם לא יאחד האלמנה תהיה זכאית לתקבול של 10,760 בחודש בעלות של 17,000 ₪ ואילו אם יאחד ויגדיל את הביטוח,

האלמנה תהיה זכאית לקבל 13,000 ₪ בחודש בעלות שך 16,000 ₪

כלומר גם תהיה זכאית לקבל מיד חודש סכום קבוע ידוע גדול יותר מאשר אם לא יאחד ובעלות נמוכה יותר !!

הנימוקים שבהם משתמשים על מנת להרתיע מחוסך לאחד צבירות הינם ממקום לא רציונאלי אלא מתחושת ההמנעות מלהיות "פראייר"

(אף אחד לא "יחגוג" על הכסף שלי חוץ ממני או משפחתי) , ובכדי לספק את היצר הזה תוך התעקשות לא רציונאלית שאת הכסף "הספציפי" שלי , רק המשפחה שלי תקבל אותו עד השקל האחרון , כי הוא שלי !! לעומת חלופה שהמשפחה שלי תקבל בסה"כ סכום כולל גדול יותר אבל היא תקבל אותו מקופה "ציבורית" סכום גדול ומשמעותי

למה הדבר דומה : אדם ששאיר את הארנק שלו ובו 500$ במזומן ("בשטרות מסומנים") בכספת בית מלון , ולהפתעתו הכספת נפרצה והכסף נגנב , הנהלת בית המלון הביעה בפניו צער על המקרה ומבקשת להשיב לו את כספו בתוספת פיצוי ולשלם סה"כ 1,000 €

אבל... הוא מתעקש ועושה סקנדלים כי הוא דורש אך ורק את השטרות הספציפיים שלו ....

ועכשיו ההחלטה היא שלכם מה כדאי יותר,ואל תאפשרו לאף אחד לבלבל אתכם.

בנוסף לפערים הנ"ל קיימים גורמים נוספים אשר מעצימים את התוצאה

כגון:

השפעת ביטול השלכת וותק קיים על ייקור סכומי הביטוח בשל אי איחוד צבירות מקרן מוקפאת,

עלות גבוהה יותר של דמי הביטוח הנגרמת בשל אי העברת צבירות מפחיתה את קצבת הזיקה בפרישה,

לא רק בשל העלות הגדלה של הביטוח אלא בשל השפעת הריבית

הסתיגות :

סביר שתהינה תוצאות שונות בתרחישים שונים כגון: גיל, וותק, צבירה וכו', אבל במהות המסקנות דומות

מתי למרות כל הנאמר לעיל יש מקום לשקול את כדאיות האיחוד -

באוגוסט 2015 יצא חוזר של האוצר שמחייב את קרנות הפנסיה לבצע חישוב תשלומי קצבאות לגמלאים בהתאם להפחתה נדרשת בשל בעיית הריבית התחשיבית , ובהנחיה מצוינת החרגה למי שמלאו גיל 60 באותו מועד , כלומר מי שמלאו 60 במועד הנקבע וינייד היום את הצבירה , אזי יהיה כפוף להנחיות החדשות שהם נחותות מהקודמת , אולם !!!

לא ברור עדיין סופית ההנחיות החדשות ואם יופעלו בפועל בשל גיבוש רעיונות חדשים, ומאידך יש לשקול את סכום הצבירה המוקפאת באותו מועד הוא "בעל משקל" לגובה הפנסיה ולבחון את השפעת פערי הדמי ניהול בין חלופות.

סיכום ומסקנות-למה לשלם יותר ולקבל פחות ???

חד משמעית –

מי שרוצה סכום ביטוח גבוה יותר עליו לאחד צבירות,ואילו אם מישהו רוצה להגדיל חיסכון לפרישה , אזי ...גם אז כדאי לו לאחד צבירות ...

מי שרוצה שישולם גם חודשי וגם חד פעמי, שינייד צבירות לקופת גמל,ו/או שיפריד פיצויים בלבד, לקופת גמל

למה כדאי לאחד בין קרנות הפנסיה

  • הוזלה בדמי ניהול (הגדלת הקצבה)

  • הצבירה מקטינה את עלויות הביטוח בקרן הפעילה – ולכן הגדלת הפנסיה .

  • במקרים מסוימים קיצור או ביטול תקופת האכשרה

  • גיל כניסה מוקדם יותר ("גרירת" התחלת חישוב ביטוח בגיל צעיר יותר- מוזיל עלויות ביטוח,ומגדיל החיסכון)

מתי הקרן תשלם תשלום חד פעמי , בקרן פעילה או מוקפאת

1. בקרן מוקפאת -במידה והסכום הצבור נמוך מידי מלשלם קצבת שארים מזערית

2. בקרן פעילה ו/או מוקפאת באם אין שארים אלא יורשים

אז לפני שאתם מתפתים לקבל "בעיניים עצמות" את מה שמישהו מתוך אינטרס כלשהו (שאינו שלכם) אומר לכם: כך וכך... , תבדקו , תבררו,ובמקרים מסוימים תבקשו את ההמלצה ,זה עושה פלאים (לבקש את ה"ההבטחה" בכתב ...)

פרסומים אחרונים
ארכיון פרסומים
חיפוש לפי תגיות
bottom of page